דף הבית / קצבת ניידות והטבות לאנשים עם מוגבלות – כיצד לקבלן?
נפגעי תאונות דרכים או כאלו שחוו פגיעה במהלך החיים, לעתים יהיו זכאים לקצבת ניידות אשר תפקידה הוא לסייע להם בקיום בסיסי. מה שמסבך לא פעם את העניינים, הוא העובדה שידע בהתנהלות מול הרפואית בביטוח הלאומי הינו דבר נדרש, מצד אחד; ומצד שני – רבים הם בעלי המוגבלויות שאינם יודעים כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. אותם אנשים, אשר יכולתם לנוע נפגעה והפכו לבעלי מוגבלות מסוימת בעל כורחם (או נולדו כך), זכאים לזכויות והטבות. אלו כוללות קצבה או סכומי כסף משמעותיים מאוד, אשר עשויים להשפיע באופן נרחב על חייהם.
לצערנו הרב, במשרדינו אנו עדים ללא מעט מקרים בהם אנשים לא מממשים את מירב הזכויות שלהם לקבלת קצבת נכות מאחר והם אינם מודעים להן. אם נראה לך שהדבר נוגע גם לגבייך, המאמר הבא נכתב בדיוק למענך. בהמשך המאמר נחשוף בפניך את הזכאויות השונות, וכיצד לקבלן.
הועדה הרפואית של משרד הבריאות היא זו אשר קובעת את אחוזי המוגבלות בניידות של אדם, כאשר הם בתורם נקבעים בהתאם לחומרת הליקויים הקיימים ברגליו של אדם – נפרט מי זכאי לקצבת ניידות:
קצבאות ניידות משולמות לאלו שניידותם מוגבלת, בין אם ביצעו קניית רכב נכה ביטוח לאומי, קניית רכב רגיל או שאין בבעלותם רכב – ועונים על התנאים הבאים:
תנאי זכאות לקצבת ניידות לאנשים המחזיקים ברכב:
תנאי זכאות לקצבת ניידות לאנשים המחזיקים רכב בליסינג:
התנאים הבאים יכולים לספק למוגבלים בניידות תוספת לקצבת הניידות שלהם:
שני אנשים או יותר שמוגבלים בניידות והם הבעלים המשותפים של אותו רכב, יכולים לקבל קצבת ניידות לרכב משותף, אם הם קרובי משפחה ועונים על אחד מן התנאים הבאים:
קצבת ניידות לאדם שאינו מחזיק ברכב נועדה לעזור בהוצאות הניידות של אדם מוגבל בניידות שאינו מחזיק רכב בבעלותו. בתנאים מסוימים קצבת ניידות לאדם חסר רכב משולמת גם לאנשים שיש בבעלותם רכב, אולם הם אינם עושים בו שימוש.
אדם שאין מחזיק ברכב או שמא יש לו רכב אך הוא אינו משתמש בו, יקבל קצבת ניידות אם הוא עונה על כל התנאים באחד מהמקרים הבאים:
כפי שכבר הוסבר בתחילת המאמר, כחלק מהסיוע לאנשים עם קושי בניידות ניצבת האפשרות לקבלת סיוע כספי חודשי לקניית רכב או לכיסוי הוצאות הרכב. גובה סכום הסיוע מושפע באופן ישיר מאחוז המוגבלות של בעל רכב, מסוג הרכב וממאפייניו. במילים אחרות, גובה הקצבה משתנה בהתאם לאחוז המוגבלות בניידות שנקבע, האם בעל הזכות עובד או מובטל, אם יש לו זכאות להתקנת מתקן הרמה לכיסא גלגלים ברכב פרטי, אם מימש את זכותו למתקן הרמה ואם התקין ברכבו אביזרי עזר נוספים.
לא זו בלבד, אלא שגובה הקצבה מושפע גם מן תנודות המחיר בשוק הרכבים, ביטוח, ועלויות דלק ואחזקת רכב. על פי קצבת ניידות כל זכות, כאשר מתקיימת עלייה של יותר מ-4% בשוק הרכבים בהשוואה לתעריפים האחרונים, מעדכנים את גובה הקצבה. גם אם לא התקיימה עלייה של 4%, ביום הראשון של כל שנה מעדכנים את גובה הקצבה. את פירוט התעריפים השונים אשר נקבעים לפי מאפייני הרכב ואם בעל הזכות עובד או מובטל, ניתן למצוא באתר המוסד לביטוח לאומי.
גם אם אדם אינו מחזיק ברכב, עדיין קיימת עבורו הזכאות לקבל פיצוי חודשי קבוע כחלק מקצבה שאושרה לו, שעומד כיום על סכום קצבת ניידות של 2,467 ש"ח. המטרה של הפיצוי החודשי היא לא בהכרח מימון של קניית הרכב, אלא לאפשר גם לאלו שאינם יכולים לקנות רכב או שאין להם רישיון נהיגה לממן את הוצאות התחבורה הציבורית המהווה את הדרך היחידה שלהם לנוע ולהתנייד.
יתרה מכך, כדי לקבל את הפיצוי עליו אנו מדברים, על האדם להיות בגיר, לעבוד בעבודה בה הוא מרוויח למעלה מ-2,222 ש"ח, ושנקבעה לו הגבלת ניידות של יותר מ-79%. גם אדם שאינו עובד זכאי לקבל פיצוי חודשי אם נקבעה לו הגבלת ניידות של 100% ו/או שוועדה רפואית קבעה שיש לו צורך בכיסא גלגלים.
כמו כן, בלא מעט מקרים בעקבות מצבים מיוחדים שבהם מוגבלות בניידות מצטרפת ללקויות אחרות ואינה מאפשרת לאדם להשתכר, הוא עשוי להיות זכאי לקצבה גם אם הוא לא עומד בתנאים הרגילים, על פי קביעת הוועדה הרפואית שיכולה לאשר את מצבו כמקרה חריג.
גמלת ניידות ביטוח לאומי אינה ניתנת אך ורק למי שסובל ממוגבלות פיזית, אלא גם למי שאינו מסוגל להתמצא במרחב בכוחות עצמו בשל לקות ראייה וזקוק לסיוע מיוחד בהתניידות ובפעולות החיים הבסיסיות – כלומר, עיוורים ולקויי ראייה.
בשל כך, כל אדם המחזיק בתעודת עיוור/לקוי ראייה קבועה וגילו הוא מעל 18, וכן מנהל משק בית עצמאי שהתעוור לפני גיל 67 שלא בעקבות פעולת איבה או שירות צבאי או תאונת עבודה – זכאי לקבל קצבת ניידות עבור ליווי שוטף בשל העיוורון, הנקראת דמי ליווי.
נכון לתקופה זו, שיעור דמי הליווי עומד על 2,364 ש"ח לחודש. מטרת דמי הליווי היא לממן נסיעות בתחבורה ציבורית, עזרה סיעודית או ציוד הכרחי בו הם נעזרים כדי להתנייד במרחב.
גם לילדים שהם נכים ומוגבלים בניידות ביותר מ-79% ו/או שנקבע שהם זקוקים לכיסא גלגלים, יש את הזכות לקבל קצבת ניידות לפי משרד הבריאות עבור ילד נכה. זה נכון גם לגבי ילדים עם הגבלת ניידות מעל 80% שאינם נכים, אם הם שוהים במוסד חינוכי ו/או אחר שעל מנת להגיע ממנו ואליו הם צריכים להשתמש ברכב ממונע יותר מ-5 פעמים בחודש. מנגד, אם נקבע שמוגבלות הניידות של הילד נמוכה מ-79%, ההורים יכולים לבחור בין קצבת ילד נכה לבין קצבת ניידות.
כל אדם שהוגדר כסובל ממגבלת ניידות זכאי באופן מלא להטבות הללו, ללא כל תנאי נוסף. ההטבה ניתנת לכל מי שדרגת הנכות שלו גבוהה מ-39% על פי משרד הבריאות – ניידות ו/או שהוגדר על ידי הוועדה כזקוק לכיסא גלגלים לצורך התניידות.
במסגרת ההטבה, בעל הרכב יכול לחדש את רישיון הרכב שלו ללא תשלום, וגם ליהנות מהטבות נוספות הנוגעות לתו נכה – חנייה במקומות לא מסומנים כל עוד הדבר אינו מהווה סכנה לתאונה או הפרעה לתנועה.
כדי לממש את הזכות לפיצוי כלכלי בגלל מוגבלות בניידות, בראש ובראשונה צריך האדם לעבור הליך באמצעות ועדת ניידות – משרד הבריאות בו תיקבע מידת המוגבלות שלו. בהתאם למידת המוגבלות שנקבעה, המוסד לביטוח לאומי נותן את הפיצוי בפועל.
תחילה מתקיים הליך בוועדה רפואית מחוזית של משרד הבריאות אשר בוחנת את המצב הרפואי של התובע. על התובע להגיש בקשה לקביעת מוגבלות בניידות בצירוף של כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לאחר מכן הוועדה הרפואית תקבע את חוות הדעת שלה על המצב שלו ואת אחוזי המוגבלות שמגיעים לו. כל טפסי הבקשה הרלוונטיים נמצאים באתר הביטוח הלאומי.
אם קבעה הוועדה כי התובע אכן זכאי לאחוזי מוגבלות, יהיה עליו לעבור בדיקה גופנית על ידי רפואי הוועדה שיעריכו בפועל את מידת המוגבלות שלו. לפי בדיקה זו יקבעו באופן סופי אחוזי המוגבלות והתובע יועבר לטיפול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת פיצויים.
הליך מימוש זכויות במוסד לביטוח לאומי מתבצע על ידי בחינת הגמל המתאים לבעל המוגבלות, בהתאם לקביעת משרד הבריאות בוועדה שנערכת לפני כן. התובע צריך להגיש את הבקשה למוסד לביטוח לאומי תוך 60 יום מקבלת ההחלטה של משרד הבריאות. המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות את התביעה לניידות מסיבותיו האישיות.
אם המוסד לביטוח לאומי מאשר את הבקשה ומחליט לתת גמל ניידות לתובע, התובע זכאי לקבל תשלום רטרואקטיבי החל מהחודש שבו הגיש את הבקשה המקורית למשרד הבריאות, באמצעות טופס ניידות משרד הבריאות.
לצורך הדוגמה – אם הוגשה בקשה לוועדה המחוזית של משרד הבריאות בחודש מרץ, ורק לאחר מספר חודשים הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי באמצעות עורך דין נכות כללית ואושרה הזכאות, התובע יקבל תשלום רטרואקטיבי החל מחודש מרץ שבו התהליך החל.
במקרה אחר, שבו התובע מגיש את הבקשה לאחר יותר מ-60 יום מהרגע בו התקבלה ההחלטה על ידי משרד הבריאות, הוא יהיה זכאי רק לתשלום רטרואקטיבי מופחת בנוגע ל-60 הימים האחרונים מרגע קבלת ההחלטה על ידי המוסד לביטוח לאומי. מכיוון שהתהליך יכול לקחת זמן רב, הגשת הבקשה באיחור עלולה לגרום לתובע לאבד חודשי זכאות רבים.
בלא מעט מקרים נוצרות מחלוקות בין בעלי מוגבלויות לבין הוועדות הבוחנות את מצבם, במיוחד אם מדובר על קצבת ניידות רטרואקטיבית – ועדת משרד הבריאות או המוסד לביטוח לאומי, בוחרות לא להכיר במוגבלותו של התובע ולא לספק לו את סכומי קצבת הניידות שמגיעים לו.
לכן, לאנשים התובעים קצבת ניידות יש זכות להגיש ערעור על החלטות הוועדה הרפואית ועל החלטות המוסד לביטוח לאומי. מומלץ מאוד להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון והתמחות בתחום כדי לקצר את ההליך ולהפוך אותו להרבה יותר פשוט.
שיעור קצבת הניידות שנקבע לאדם בעל מוגבלות בניידות משתנה בהתאם להיבטים שונים של המוגבלות ומצבו האישי. בין אם ברצונך לבצע העלאת קצבת ניידות, או להגיש בקשה לקבלת קצבה ראשונה, מכיוון שמדובר בתחום אפור שיכול להשתנות בין אדם לאדם, חשוב להיעזר בעורך דין תאונות עבודה, שמכיר את התחום על כל רבדיו כדי למצות את מלוא הזכויות ולקבל את הפיצוי המרבי, לרבות פריבילגיות כמו תג נכה ופטור מאגרת רכב.
גם במסגרת ההליך עצמו קיימות נקודות תורפה רבות אשר עלולות לפגוע בזכויותיו של המוגבל בניידות ללא הידע המתאים. בשל כך, אם הנך או אחד האנשים הקרובים אליך סובל ממוגבלות בניידות שמערימה קשיים על התנהלותך השוטפת, אנחנו מזמינים אותך ליצור קשר בטופס צור קשר או במספר הטלפון 03-3035053 עם עו"ד דנית ברקול כדי להבטיח שההליך יהיה יעיל, פשוט ומהיר ככל הניתן.